שבוע הספר

וואו

זאת המילה היחידה שיש לי לתאר את שבוע הספר הראשון שלי כסופרת.

בשנה שעברה מודן הזמינו אותי להרמת הכוסית השנתית שלהם בשבוע הספר, ׳תעקבי אחריי׳ היה כמעט מוכן. כמעט. הוא יצא בערך חודש אחר כך.

אני זוכרת איך הרגשתי - בתוך הדוכן, מוקפת בצוות המדהים של מודן וסופרים אחרים ומדמיינת איך זה ירגיש להיות בשנה הבאה פה, לראות את הספר שלי בין כל האחרים.

זאת לא הרגשה שאפשר לדמיין או לתאר.

אין סיפוק גדול יותר מלהכיר אנשים שבוחרים לקרוא אותו ולכתוב הקדשה. אולי רק המקרים בהם אנשים אמרו שהם קראו אותו בלי לדעת שהוא שלי, וכששאלתי ״מה חשבתם״ (שאלה ממש מסוכנת לשאול אגב) אמרו שממש אהבו אותו והוא הצחיק אותם.